<h1>אהל מועד שער הברכות דרך ב'</h1>
<h2>דף ז:</h2>
בענין מטבע הברכות למה מברכין בקצת בעל ומקצתן בלמ"ד נתן טעם ר"מ בסוף הלכות ברכות וכו' מבואר שם ויש קצת קושיות בדבריו, והראב"ד כתב ג"כ טעם למה מברכין בקצת בעל וקצת בלמ"ד ומה שכתו' הם בשם הר' רבי משה בר יוסף וגם בזה מצא קושיא הרמב"ן וכת' טעם אחר במטבע הברכות ולדבריו כך הוא הדין שכל מצוה שאדם יוצא בה לכתחי' ע"י אחר מברכין עליה בעל והיינו דמקשה גבי ברכת מילה היכי נימא נימא למול לא סגיא דלא איהו מהיל ולפי זה המניח עירוב צריך לברך על מצות עירוב וכל שא"א לעשותה ע"י שליח מברכין עליה בלמ"ד כל שהיא ממצות שברכתן עובר לעשייתן כדגרסי' בפסחים גבי לולב מדאגבהיה קני הוא מברך בעל ולא קשיא מנר חנוכה דהתם הדלקה עושה מצוה וספירת העומר שמברכין בעל מפני שכבר הוקרב העומר והאריך הרמב"ן לתרץ כל קושיא שאדם יכול להקשות בזה והכל כתבתי בארוכה בחיבורי הגדול.
<h2>דף קד.</h2>
כל ברכה צריכה הזכרת שם ומלכות וצריך לומר אלקינו, וצריך לעשות חתימה של ברכות שיש להן חתימה מעין פתיחתן, וצ"ל סמוך לחתימתן מעין חתימתן, וא"ת והא לית מלכות בברכה ראשונה של תפלה י"ל סגי במאי דמדכרינן מלך עוזר ובשאר הברכות דסמוכות לה לא בעי מלכות. ובכל לשון יכול אדם לברך ובלבד שלא ישנה המטבע. ומיהו כל שהזכיר שם ומלכות ואמר ענין הברכה אע"פ ששינה המטבע יצא. ומה שאנו אומרים בברכות ברוך אתה לשון נוכח ואקב"ו שהוא לשון נסתר, זה להורות שהש"י נגלה מצד פעולתיו ונסתר מצד כבודו.
<h2>דף קד:</h2>
זה הכלל בברכות מטבע ארוך חותמין בו, קצר אין חותמין, וזה מיסוד ראב"ד ברכות שהם הודאה בעלמא ומטבע קצר אין חותמין בהם, ואשר יצר יש בה חתימה שהיא מטבע ארוך ויש בה פתיחה לפי שהיא סמוכה לברכה שאין לה חתימה והאריך לבאר כל זה הכל כתבתי בח"ג.
